החלטה בתיק ת"א 1318-06

הבקשות

1.         בפניי ארבע בקשות:

א.         בקשה מטעם בנק הפועלים בע"מ - סניף מרכז עסקים דרום, הנתבע 3 (להלן:" הבנק"), מיום 04/05/2011, למחיקת כתב התביעה נגדו, מכוח הסמכות המסורה לבית המשפט, לפי תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן:" התקנות"), או לחלופין להורות לתובע  למלא לאלתר אחר צו בית המשפט מיום 02/03/2011, ולקבוע כי אם לא ימלא אחר הצו, כי אז ימחק כתב התביעה כנגד  הבנק.

ב.         בקשה מטעם התובע מיום 27/06/2011,  להורות לבנק להעביר מידע בדבר התנהלות חשבון הליווי.

ג.          בקשה מטעם התובע מיום  18/07/2011, להורות לבנק על גילוי מסמכים ספציפי ומתן מענה לשאלון וכן ליתן צו המורה על עיון במסמכים שגולו.

ד.         בקשה מטעם הבנק מיום 04/08/2011, להורות כי תצהירי עדות ראשית מטעמו יוגשו רק לאחר שתוכרע השאלה האם בין התובע לבין הנתבעים 1 ו-2 התקיימו יחסי שותפות.

עסקינן בתביעה למתן סעד הצהרתי, לפיו התבקש בית המשפט להצהיר כי, בין התובע לבין הנתבע 1 או הנתבעת 2 התקיימו יחסי שותפות בפרוייקט בבית דגן המכונה "נוף הדרים" (להלן:" הפרוייקט"), ובנוסף ליתן צו למתן חשבונות לשם בדיקת חשבונות הפרוייקט, ועל מנת לבחון האם לא הוצאו מחשבון הליווי של הפרוייקט כספים שאינם מיועדים לפרוייקט, והאם הפרוייקט נוהל בצורה יעילה ונכונה. 

Law

הבקשה הראשונה

2.         לטענת הבנק, התובע לא מילא אחר צווי בית המשפט בכל הנוגע להליכי ביניים מיום 05/06/06 ומיום 02/03/2011, ועד היום לא הגיש תצהיר גילוי מסמכים. הבנק טוען כי, התובע  מתעלם מדרישות הבנק, להשיב על שאלון ולמסור תצהיר גילוי מסמכים כללי, ומתעלם מצווי בית המשפט בעניין הנדון.

התובע בתגובה טוען כי מדובר בבקשה טורדנית וקנטרנית, ויש למוחקה על הסף. לטענתו בקשה זו הוגשה מבלי שניתן לו זמן סביר להשיב על  דרישת הבנק, לגילוי מסמכים ולמענה על שאלון. 

הרעיון העומד בבסיסו של הליך גילוי המסמכים והעיון בהם הינו גילוי מרבי, כנאמר ברע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין-כרם נ' ע' גלעד ואח' פ"ד  מט (2) 516, 522:

"המשפט עומד על האמת. ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת..."

(ראו גם א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית , עמ' 200, להלן " גורן").

אל מול עיקרון הגילוי יש מקום להתחשב בעקרונות אחרים, ועקרון לא פחות חשוב הוא היעילות המשפטית. (רע"א 9243/08 מועצה מקומית כפר שמריהו נ. חב' אויר רום (לא פורסם, ניתן ביום 01/12/2008)

תקנה 122 לתקנות קובעת לאמור:

" בעל דין שאינו מקיים צו להשיב על שאלון או צו לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, הרי אם הוא התובע ימחק בית המשפט או הרשם את תובענתו, ואם הוא הנתבע ימחק בית המשפט או הרשם את כתב הגנתו ודינו כדין מי שלא הגיש כתב הגנה, אלא שרשאי בית המשפט או הרשם להאריך את המועד לקיום הצו".

בית המשפט נרתע, ככל האפשר, מלהגיב על הפרת צו הגילוי, בדרך של מחיקת כתבי הטענות, ולא ישתמש בכוחותיו לפי תקנה 122 הנ"ל , אלא אם שוכנע כי המשיב מסרב בזדון לעשות את המוטל עליו.

הסנקציה המנויה בסעיף 122 לתקנות, לפיה ימחוק בית המשפט כתב טענותיו של בעל דין בשל אי ציות לצווי בית המשפט, מהווה סנקציה חמורה שבית המשפט לא ימהר להפעילה, ולרוב יסתפק בחיובו של  המפר בהוצאות, ויקצוב את המועד לקיום הצווים.